תביעות לשון הרע

הפרסום יכול להיות בכתב, בעל פה, בתמונה, בציוץ, בראיון עיתונאי, בסטטוס בפייסבוק או אפילו בסרטון. העיקרון פשוט ברגע שמועבר מידע פוגעני על מישהו לאדם אחר, יש כאן לכאורה לשון הרע.

חשוב להבין:
העובדה שמשהו שנאמר הוא אמת לא בהכרח פוטרת מאחריות.
והעובדה שמישהו "לא התכוון" לא תמיד עוזרת לו בבית משפט.

מתי מותר לתבוע לשון הרע?

יש ארבעה תנאים בסיסיים:

1. היה פרסום (כלומר שהדברים נאמרו או נכתבו ונחשפו לצד שלישי)
2. התוכן שפורסם עשוי היה להשפיל או לבזות את הנפגע
3. מדובר באדם מזוהה או שניתן לזהות אותו מתוך ההקשר
4. אין לנתבע הגנה לפי החוק (כמו הבעת דעה מותרת או תום לב)

כדי שתהיה עילת תביעה, לא צריך שהפרסום יגיע לעשרות אנשים. גם מייל אחד שנשלח לעמית, או שיחה מוקלטת שנחשפה – יכולים להספיק.

כמה פיצוי אפשר לקבל?

החוק קובע פיצוי של עד 75,000 ש"ח ללא צורך בהוכחת נזק. אם הוכח שהייתה כוונה לפגוע – הסכום מוכפל ל־150,000 ש"ח.

אבל בפועל בתי המשפט שוקלים נסיבות רבות לפני קביעת סכום הפיצוי:
האם הנתבע התנצל או חזר בו
כמה אנשים נחשפו לפרסום
מה עוצמת הפגיעה
האם היו פרסומים חוזרים
מה הסטטוס של התובע – אדם מוכר בציבור או אדם פרטי
במקרים חמורים במיוחד – ניתן לתבוע גם נזק כספי ממשי (למשל אובדן לקוחות), נזק נפשי, ולעיתים גם עוגמת נפש.

האם תמיד כדאי לתבוע?

שאלה טובה. לא כל פרסום מביך או פוגעני שווה תביעה. יש לבדוק האם הפרסום אכן נחשב לשון הרע לפי הקריטריונים של החוק, והאם יש בו פוטנציאל ממשי לפיצוי.

בנוסף, לפעמים תביעה כזו עלולה לחשוף את הנפגע לביקורת נגדית או להעצים את הנזק שנגרם לו.

מצד שני – במקרים של פגיעה תדמיתית, נזק לעסק, פיטורים בעקבות פרסום או הכפשה חוזרת – תביעה על לשון הרע היא לא רק לגיטימית אלא גם מתבקשת.

מהן ההגנות האפשריות לנתבע?

החוק מעניק מספר הגנות למי שנתבע על לשון הרע, ביניהן:
אמת בפרסום (אם הפרסום אמיתי ויש בו עניין לציבור)
הבעת דעה (למשל במסגרת ביקורת לגיטימית)
תום לב (למשל אם הנתבע סבר באמת ובתמים שהדברים נכונים)
פרסום מותר בחוק (כמו בדו"ח של מבקר המדינה או במסגרת הליך משפטי)

צריך לזכור גם אם הפרסום אמיתי, לא תמיד זה מספיק. אדם שמפרסם עובדות נכונות, אבל עושה זאת מתוך כוונה ברורה לפגוע או להשפיל, עלול להיתבע ולהפסיד.

לשון הרע במקום העבודה

עובדים רבים נתקלים בהכפשות מצד מנהלים, לקוחות, עובדים אחרים. האם זה תמיד מצדיק תביעה? לא. אבל כשהדברים נכתבים בפרוטוקולים, מיילים או קבוצות וואטסאפ – יש להם פוטנציאל משפטי ברור.

דוגמה נפוצה: עובד שפוטר בטענה שהוא "גנב", "איים", או "עשה נזק" – והטענות האלה הועברו לגורמים חיצוניים, לפני שנבדקו. במקרה כזה, אם יוכח שלא היה בסיס עובדתי – יש פה בסיס לתביעת דיבה.

גם הכפשות מצד לקוחות או ספקים יכולים להיות לשון הרע, בתנאי שעומדים התנאים שציינו קודם.

הבדל בין תביעת לשון הרע פלילית לאזרחית

מרבית תביעות לשון הרע מוגשות בהליך אזרחי, אך יש גם אפשרות להגיש קובלנה פלילית (באישור היועמ"ש).

בהליך האזרחי – מדובר בתביעה כספית, לרוב עד 75,000 או 150,000 ש"ח.
בהליך הפלילי – מדובר בעבירה שדינה עד שנת מאסר.
בפועל, תיקים פליליים בנושא נדירים יחסית, ונפתחו לרוב על רקע פוליטי, ציבורי או במקרים קיצוניים מאוד.
לרוב, עורכי דין ימליצו לפעול במסלול האזרחי – שם הנטל הוכחה נמוך יותר, וההליך מהיר בהרבה.

כמה זמן אפשר לחכות לפני הגשת תביעה?

תקופת ההתיישנות היא שנה אחת מיום הפרסום. אבל אם מדובר בפרסום חוזר או מתמשך, ניתן להגיש גם אחרי, בהתאם לנסיבות.

בכל מקרה – לא כדאי לחכות יותר מדי.
בית המשפט יבחן בין היתר את התגובה של התובע בזמן אמת.
שיהוי לא מוסבר עלול לפגוע באמינות ובסיכויי ההליך.

מה ההבדל בין דיבה, שקר, פגיעה בפרטיות ולשון הרע?

המונחים האלה משמשים לעיתים בערבוביה, אבל הם לא זהים.

לשון הרע – פרסום שיכול להשפיל אדם או לפגוע בשמו
דיבה – מונח עממי ללשון הרע
שקר – לא בהכרח לשון הרע אם אין בו פגיעה
פגיעה בפרטיות – ענף נפרד בדין, שכולל חדירה לחיים אישיים, צילום ללא רשות, הפצת מידע אינטימי

יש מצבים שבהם ניתן לשלב בין עילות – למשל כשפרסום כולל גם מידע רפואי וגם תוכן משפיל.

איך מגישים תביעת לשון הרע?

ברוב המקרים מגישים תביעה לבית משפט השלום. אם הסכום הנתבע נמוך מ־50,000 ש"ח, ניתן גם להגיש בתביעות קטנות – אך ללא ייצוג עורך דין.

בהגשת תביעה יש לכלול:
תיאור מלא של הפרסום הפוגעני
עותקים של התוכן הפוגע (תמונות מסך, הקלטות, מיילים)
הסבר מדוע מדובר בלשון הרע לפי החוק
פירוט הפגיעה שנגרמה (כלכלית, אישית, מקצועית)
דרישה לפיצוי כספי

אם מוגשת תביעה מסודרת ונתמכת בראיות חזקות – הסיכוי לקבל פיצוי עולה משמעותית.

מה הסיכוי להצלחה?

בתי המשפט לא מקלים ראש בלשון הרע, אבל גם לא ממהרים לפסוק פיצויים. צריך להראות פגיעה ממשית, לא סתם תחושת עלבון. ככל שהנזק ברור יותר, וככל שהראיות חזקות – כך גם הסיכוי להצלחה ולפיצוי גבוהים יותר.

תביעה מנוסחת היטב, מגובה בתיעוד, וכוללת תיאור של הקשר בין הפרסום לבין הנזק – יכולה להניב תוצאה משמעותית.

שם טוב הוא נכס. אולי הנכס הכי חשוב שיש לאדם – בטח בעידן הדיגיטלי.

החוק בישראל לא מתיר פגיעה חופשית בשם של אדם אחר. אם מישהו אמר עליך דבר שקרי, משפיל או מסולף, פרסם אותו לאחרים וגרם לך נזק – אל תשתוק.

לא כל פגיעה מצדיקה תביעה, אבל כשיש בסיס – חשוב לדעת שיש מה לעשות. החוק מעניק הגנה לא רק לאנשים מפורסמים, אלא לכל אחד ואחת.
אם אתה שוקל תביעה, התייעץ עם עורך דין. כי ברוב המקרים, מה שנראה קטן – יכול להוביל לפיצוי לא קטן בכלל.