מה זה בעצם זכויות יוצרים?
כל יצירה מקורית: טקסט, צילום, שיר, איור, לוגו, תוכנה, פוסט בפייסבוק, עיצוב גרפי, לחן, תסריט מוגנת כבר מרגע שהיא נוצרה. לא צריך לרשום אותה, לא צריך לסמן עליה "©" ואפילו לא לציין את שם היוצר.
עצם זה שמדובר ביצירה מקורית משהו שלא העתקתם ממישהו אחר והושקעה בה מידה של יצירתיות, החוק כבר מגן עליה. הכוונה היא ליצירות שמבוטאות בצורה מוחשית. כלומר, רעיון בלבד לא מוגן. אבל אם מימשת אותו יש על מה לדבר.
יצירות ספרותיות – כמו שירים, סיפורים, כתבות, תסריטים, פוסטים, בלוגים.
יצירות אמנותיות – ציורים, צילומים, פיסול, עיצוב גרפי, אופנה מסוימת.
יצירות דרמטיות – הצגות, מחזות.
יצירות מוזיקליות – לחנים, עיבודים, הפקות סאונד.
יצירות אודיו־ויזואליות – סרטים, פרסומות, סדרות.
תוכנות מחשב – כולל קוד מקור, קוד אובייקט.
עצם זה שמדובר ביצירה מקורית משהו שלא העתקתם ממישהו אחר והושקעה בה מידה של יצירתיות, החוק כבר מגן עליה. הכוונה היא ליצירות שמבוטאות בצורה מוחשית. כלומר, רעיון בלבד לא מוגן. אבל אם מימשת אותו יש על מה לדבר.
איזה סוגי יצירות נחשבות מוגנות?
החוק מונה כמה סוגים עיקריים של יצירות שהן מוגנות:יצירות ספרותיות – כמו שירים, סיפורים, כתבות, תסריטים, פוסטים, בלוגים.
יצירות אמנותיות – ציורים, צילומים, פיסול, עיצוב גרפי, אופנה מסוימת.
יצירות דרמטיות – הצגות, מחזות.
יצירות מוזיקליות – לחנים, עיבודים, הפקות סאונד.
יצירות אודיו־ויזואליות – סרטים, פרסומות, סדרות.
תוכנות מחשב – כולל קוד מקור, קוד אובייקט.
מה לא נחשב? תקנות, פסקי דין, רעיונות, עובדות, נוסחאות, מתכונים כלליים.
אם עיצבת תפריט, המצאת לוגו או כתבת מדריך, סביר להניח שהחומר מוגן בזכות יוצרים – אבל הכל תלוי בפרטים.
ברוב המקרים, ההגנה נמשכת כל עוד היוצר חי ועוד 70 שנה לאחר מותו. אחר כך היצירה הופכת לרכוש הציבור. כל אחד יכול להשתמש בה בלי לבקש רשות. בתוכנות מחשב, צילומים, סרטים ומוזיקה מדובר בדרך כלל באותם כללים. אבל אם מדובר בזכות מוסרית או זכות מסחרית נלווית (כמו סימן מסחר) התמונה יכולה להשתנות.
גם אם מישהו רכש מכם את הזכויות הכלכליות הזכות המוסרית נשארת שלכם, ולא ניתן לוותר עליה (למעט חריגים נדירים מאוד).
אבל זה לא תמיד פשוט.
צריך להראות:
שמדובר ביצירה מוגנת
שאתה היוצר או הבעלים של הזכויות
שהייתה העתקה או שימוש מהותי
שלא קיבלו רשות
לא חייבים הוכחות מוחלטות, לפעמים גם דמיון מובהק ביצירה, תזמון מוזר או גישה קודמת יכולים להספיק.
יש מקרים שקשה להכריע, במיוחד כשמדובר בהשראה, בסגנון דומה או בפרשנות אמנותית.
אבל כשזה ברור? אפשר לתבוע.
אם תצליח להראות גם נזק בפועל – אפשר להגיע לסכומים גבוהים יותר. הפיצוי נגזר לפי חומרת ההפרה, היקפה, האם נעשתה למטרת רווח, האם הייתה אזהרה מראש, ואם המפר בחר להמשיך גם לאחר דרישה להפסיק. בנוסף, אפשר לבקש צו מניעה – כלומר, לעצור את השימוש ביצירה שלך – וגם לדרוש הסרה מהאינטרנט, חשיפת פרטי מפרים ועוד. אגב, במקרים קיצוניים, החוק קובע גם עונש פלילי (כמו במקרה של הפצת תוכן פיראטי או העתקה המונית לצרכי מסחר). אבל לרוב ההליך יהיה אזרחי.
למשל:
שימוש לצורכי ביקורת או סקירה
שימוש לצרכי הוראה
שימוש לצורכי מחקר
שימוש פרטי שלא למטרות רווח
ציטוט סביר
כל עוד השימוש נעשה במידה, תוך ייחוס מתאים ליוצר, ולא פוגע בערך הכלכלי של היצירה – זה יכול להיות תקין. אבל אל תבנו על זה כטיעון קבוע.
שופטים בוחנים כל מקרה לגופו.
כתבת פוסט, העלית תמונה, ערכת וידאו תוך דקות זה יכול להיות מועתק ולצוץ באינספור מקומות.
מסמנים את היצירה בשם שלך, תאריך וכתובת יצירת קשר
משתמשים בכלי ניטור תוכן (כמו TinEye או Copyscape)
אם רוצים, אפשר גם לרשום את היצירה ברשם זכויות היוצרים (למרות שזה לא חובה) וכשיש הפרה לפעמים פנייה פשוטה למפר מספיקה. לפעמים לא.
אם זה אתר ישראלי, אפשר לשלוח מכתב דרישה. אם זו פלטפורמה בינלאומית פונים למחלקת זכויות יוצרים של אותה פלטפורמה (למשל, YouTube או Facebook) ומבקשים הסרה.
אם העובד פרילנסר הזכויות שייכות לו, אלא אם נחתם חוזה שמעביר אותן למזמין. וזה קריטי.
מקרים רבים מגיעים לבית משפט רק כי לא נחתם הסכם ברור.
לכן, חשוב מאוד לנסח חוזה מראש, ולהבהיר במדויק מי בעל הזכויות, האם יש העברת זכויות, ואם כן – באילו תנאים.
בישראל זה פחות נפוץ (רוב ההוכחות נבחנות לפי הקבצים עצמם)
אבל בארה"ב, למשל, כדי לתבוע חייבים רישום.
אם אתה מוזיקאי, צלם, סופר, מפיק, מפתח או מעצב שעובד מול גורמים בחו"ל כדאי להכיר את זה.
זכויות יוצרים הן לא רק עניין של אמנים, חברות הפקה או עורכי דין. כל מי שכותב, מעצב, מצלם, יוצר או מפתח משהו כבר נמצא שם.
ההגנה ניתנת באופן אוטומטי, אבל האכיפה דורשת מודעות, תיעוד ותגובה מהירה כשמגלים הפרה. אל תתביישו לשמור על היצירות שלכם.
ואל תשתמשו במה שלא שלכם.
המשפט הישראלי תומך ביוצרים – אבל דורש מהם להיות גם חכמים, ברורים וזהירים.
ובסופו של דבר, בעולם שבו כל קליק הוא הפצה, כל שיתוף הוא העתקה הזכויות שלכם הן הביטוח היחיד שיש לכם על מה שיצרתם.
כמה זמן נמשכת הגנה על זכויות יוצרים?
זכויות יוצרים אינן נמשכות לנצח.ברוב המקרים, ההגנה נמשכת כל עוד היוצר חי ועוד 70 שנה לאחר מותו. אחר כך היצירה הופכת לרכוש הציבור. כל אחד יכול להשתמש בה בלי לבקש רשות. בתוכנות מחשב, צילומים, סרטים ומוזיקה מדובר בדרך כלל באותם כללים. אבל אם מדובר בזכות מוסרית או זכות מסחרית נלווית (כמו סימן מסחר) התמונה יכולה להשתנות.
מה ההבדל בין זכות יוצרים לזכות מוסרית?
הרבה לא יודעים, אבל יש כאן שני מישורים שונים:הזכות הכלכלית, מה שנקרא "זכויות יוצרים" בפועל.
היא כוללת את הזכות להעתיק, לשדר, לפרסם, למכור או להציג את היצירה.הזכות המוסרית שמורה ליוצר עצמו.
היא כוללת את הזכות שיוזכר שמו בצמוד ליצירה, ואת הזכות להתנגד לשינויים ביצירה שיפגעו בכבודו או שמו.גם אם מישהו רכש מכם את הזכויות הכלכליות הזכות המוסרית נשארת שלכם, ולא ניתן לוותר עליה (למעט חריגים נדירים מאוד).
איך מוכיחים הפרת זכויות יוצרים?
אם מישהו לקח יצירה שלך והשתמש בה בלי רשות זו לכאורה הפרת זכויות יוצרים.אבל זה לא תמיד פשוט.
צריך להראות:
שמדובר ביצירה מוגנת
שאתה היוצר או הבעלים של הזכויות
שהייתה העתקה או שימוש מהותי
שלא קיבלו רשות
לא חייבים הוכחות מוחלטות, לפעמים גם דמיון מובהק ביצירה, תזמון מוזר או גישה קודמת יכולים להספיק.
יש מקרים שקשה להכריע, במיוחד כשמדובר בהשראה, בסגנון דומה או בפרשנות אמנותית.
אבל כשזה ברור? אפשר לתבוע.
מה העונש על הפרת זכויות יוצרים?
בית המשפט יכול לפסוק פיצויים של עד 100,000 ש"ח בלי שתוכיח בכלל נזק.אם תצליח להראות גם נזק בפועל – אפשר להגיע לסכומים גבוהים יותר. הפיצוי נגזר לפי חומרת ההפרה, היקפה, האם נעשתה למטרת רווח, האם הייתה אזהרה מראש, ואם המפר בחר להמשיך גם לאחר דרישה להפסיק. בנוסף, אפשר לבקש צו מניעה – כלומר, לעצור את השימוש ביצירה שלך – וגם לדרוש הסרה מהאינטרנט, חשיפת פרטי מפרים ועוד. אגב, במקרים קיצוניים, החוק קובע גם עונש פלילי (כמו במקרה של הפצת תוכן פיראטי או העתקה המונית לצרכי מסחר). אבל לרוב ההליך יהיה אזרחי.
מתי מותר להשתמש ביצירה בלי לבקש רשות?
החוק קובע כמה חריגים שבהם מותר לעשות שימוש הוגן ביצירה, גם בלי רשות מהיוצר.למשל:
שימוש לצורכי ביקורת או סקירה
שימוש לצרכי הוראה
שימוש לצורכי מחקר
שימוש פרטי שלא למטרות רווח
ציטוט סביר
כל עוד השימוש נעשה במידה, תוך ייחוס מתאים ליוצר, ולא פוגע בערך הכלכלי של היצירה – זה יכול להיות תקין. אבל אל תבנו על זה כטיעון קבוע.
שופטים בוחנים כל מקרה לגופו.
איך שומרים על זכויות יוצרים באינטרנט?
היום הכל קורה אונליין.כתבת פוסט, העלית תמונה, ערכת וידאו תוך דקות זה יכול להיות מועתק ולצוץ באינספור מקומות.
אז מה עושים?
שומרים את הקבצים המקוריים עם תאריך יצירהמסמנים את היצירה בשם שלך, תאריך וכתובת יצירת קשר
משתמשים בכלי ניטור תוכן (כמו TinEye או Copyscape)
אם רוצים, אפשר גם לרשום את היצירה ברשם זכויות היוצרים (למרות שזה לא חובה) וכשיש הפרה לפעמים פנייה פשוטה למפר מספיקה. לפעמים לא.
אם זה אתר ישראלי, אפשר לשלוח מכתב דרישה. אם זו פלטפורמה בינלאומית פונים למחלקת זכויות יוצרים של אותה פלטפורמה (למשל, YouTube או Facebook) ומבקשים הסרה.
מה עם עבודה של פרילנסר או עובד שכיר?
מי הבעלים של יצירה שנעשתה במסגרת עבודה? ככלל, אם העובד שכיר הזכויות שייכות למעסיק, אלא אם הוסכם אחרת.אם העובד פרילנסר הזכויות שייכות לו, אלא אם נחתם חוזה שמעביר אותן למזמין. וזה קריטי.
מקרים רבים מגיעים לבית משפט רק כי לא נחתם הסכם ברור.
לכן, חשוב מאוד לנסח חוזה מראש, ולהבהיר במדויק מי בעל הזכויות, האם יש העברת זכויות, ואם כן – באילו תנאים.
מתי כדאי לרשום יצירה רשמית?
למרות שהחוק לא מחייב רישום כדי להעניק הגנה – לפעמים זה משתלם. רישום פורמלי של זכויות יוצרים הוא דרך להוכיח בעלות, לקבוע תאריך ברור ולהקל על הגנה משפטית אם צריך.בישראל זה פחות נפוץ (רוב ההוכחות נבחנות לפי הקבצים עצמם)
אבל בארה"ב, למשל, כדי לתבוע חייבים רישום.
אם אתה מוזיקאי, צלם, סופר, מפיק, מפתח או מעצב שעובד מול גורמים בחו"ל כדאי להכיר את זה.
זכויות יוצרים הן לא רק עניין של אמנים, חברות הפקה או עורכי דין. כל מי שכותב, מעצב, מצלם, יוצר או מפתח משהו כבר נמצא שם.
ההגנה ניתנת באופן אוטומטי, אבל האכיפה דורשת מודעות, תיעוד ותגובה מהירה כשמגלים הפרה. אל תתביישו לשמור על היצירות שלכם.
ואל תשתמשו במה שלא שלכם.
המשפט הישראלי תומך ביוצרים – אבל דורש מהם להיות גם חכמים, ברורים וזהירים.
ובסופו של דבר, בעולם שבו כל קליק הוא הפצה, כל שיתוף הוא העתקה הזכויות שלכם הן הביטוח היחיד שיש לכם על מה שיצרתם.